מה ההבדל בין צום ארוך לצום קצר?

אוֹלגה קוֹל ND

7 ימים זהו קצב מחזורי הקיים בטבע וגם בגוף האדם, התשובה נמצאת במנגנונים המטאבולים והביוכימים של הגוף, וביתרונות הבריאותיים של שפעול התהליכים האלה. אפשר לומר שהצום האמיתי אליו אנו מייחסים סגולות בריאותיות רבות, בעצם מתחיל רק לאחר כ-24 עד 72 שעות לאחר הפסקת האכילה!

• צום מלא מתחיל כאשר נגמרים מאגרי הגלוקוז בגוף, ואנחנו עוברים למטבוליזם המבוסס על פירוק שומן.
• לאחר 4-5 ימי צום מתחיל תהליך חשוב של ויסות מחדש של תפקוד הורמונים (כמו: אדרנלין, אינסולין, ולפטין) – זה יוצר סוג של Reset לחילוף החומרים.
• המעבר למצב צום מלא למעשה מתחיל בין 24 ל 72 שעות לאחר הפסקת אכילה.

✦ שתיית שייקים נחשבת לאכילה. שייק הוא מזון במצב נוזלי, לכן אין השבתה של מערכת העיכול והגוף לא נכנס למצב צום מלא. לעומת זאת, מיץ פירות או ירקות מסונן, או מים, נותנים לגוף מסר של לצום ומפעילים את תהליך שינוי המטבוליזם לזה של צום.

✦ ממצאי מחקרים על ניקוי רעלים מראים כי צום של 7 ימים מאפשר מיצוי מלוא הפוטנציאל של הדיטוקסיפיקציה בפינוי חומרי פסולת רעילה מהגוף דרך המעיים

מה קורה בגוף בזמן צום

סוכרים (פחמימות) ושומן הם מקורות האנרגיה העיקריים בתזונה. כאשר אנחנו מפסיקים לאכול ולצרוך פחמימות, אז הגוף מתאים את עצמו להפקת אנרגיה משומנים. זהו מנגנון טבעי המובנה בגופנו לצורך הישרדות במצבים בהם אין מזון זמין, ואז הגוף יכול להשתמש האנרגיה השמורה במאגרי השומן במקום.

המעבר ממצב אכילה למצב של צום נעשה בשלבים:

השלב ההתחלתי

ב-3 הימים הראשונים של הצום, הגוף עוד משתמש בגלוקוז ממזון שעוד מסיים להתפרק במערכת העיכול, וקיים במעט מאגרי הגליקוגן בשרירים ובכבד, ואף נעזר בייצור גלוקוז מחדש בכבד (Gluconeogenesis).

במקביל ישנו כבר שימוש מועט בפירוק שומן לצורך אנרגיה, אך בשלב זה עדיין מדובר בתהליך משני ובהיקף מצומצם.

השלב המתקדם

זה השלב המשמעותי של תהליך הצום מגיע רק לאחר 3 של שתיית מיצים מסוננים בלבד. בשלב זה כבר אין מקורות גלוקוז זמינים, אז הגוף ״מבין״ שהוא נכנס למצב של צום, ולכן הגוף עושה מעבר למטבוליזם המבוסס על פירוק שומנים (Lipid Metabolism) במקום מטבוליזם המבוסס על פירוק סוכרים (Glucose Metabolism).

רוב אברי הגוף יכולים להפיק אנרגיה ישירות מחומצות השומן החופשיות שמשתחררות, אולם המוח לא יכול. לכן בזמן מטבוליזם של פירוק שומן המוח ניזון מקיטונים (תוצרי פירוק של חומצות השומן) – הקיטונים מהווים הזנה אופטמלית עבור המוח. כלומר משפרים את התפקוד הקוגנטיבי, יכולת הריכוז והזיכרון. ממחקרים עדכניים על קיטונים עולה שלא רק המוח מקבל הזנה מייטבית, אלא גם הלב מקבל הזנה טובה ויעילה יותר מקיטונים מאשר מפירוק סוכרים.

בנוסף להזנת המוח והלב, כאשר מתפרקים מאגרי שומן בגוף זה גם מאפשר שחרור רעלנים המאוחסנים בגוף בתוך רקמות השומניות עצמן. כך אנחנו מגיעים לניקוי רעלים מעמיק יותר.

שינויים בויסות ההורמונלי בזמן צום מיצים

בזמן הצום ישנם גם שינויים בויסות ההורמונלי בגוף:

* עלייה קלה בייצור אדרנלין – מסייעת לשמור על רמת חיוניות גבוה.

* עלייה ברמות הורמוני הגדילה – שומרת מפני איבוד מסת שריר.

• ירידה טבעית ברמות האינסולין – בזמן הצום אין צריכה של סוכרים כמו באכילה, ולכן אין צורך בהפרשת האינסולין.אך הדבר החשוב ביותר שקורה הוא שהרגישות לאינסולין עולה בזמן מטבוליזם המבוסס על שומן. זהו גורם מפתח לשיפור המטבוליזם אצל מי שלא מצליח לרדת במשקל, וכמובן משמעותי לטיפול בחולי סכרת או טרום-סכרת.
• הורמון הלפטין גם הוא קשור בוויסות רמות סוכר, מנגנוני רעב ושובע, ויכולת לרדת במשקל – הורמון זה מופרש מרקמות השומן עצמן, לכן בזמן פירוק מוגבר של רקמות השומן בגוף, הפרשת הורמון זה מווסתת מחדש. ובדומה לתגובת הגוף לאינסולין, ישנה לגוף נטייה לפתח תנגודת ללפטין במצבי מחלות כרוניות והשמנת יתר. יציאה מתנגודת זו היא שלב הכרחי בשביל לאפשר איזון מחדש והבראה.

תהליכי הניקוי מתרחשים כאשר אנו נמנעים מאכילה

ישנם מחקרים שמראים שרק לאחר כ 7 ימים מופרשים אל המעיים רוב הרעלנים המזיקים שנמצאים בהם (Bowl Toxicity). פרק זמן זה משתנה מעט בין אדם לאדם, בהתאם למצב בריאותו, ורמת הרעילות הקיימת. לפי ממצאים אלה כל תהליך שנמשך פחות מ 7 ימים לא יאפשר לנו למצות את מלוא הפוטנציאל של הדיטוקסיפיקציה בזמן צום מיצים.

לסיכום,

כאשר אנחנו מדברים על צום מיצים וסגולותיו, משך הצום הוא גורם מכריע להפקת היתרונות הבריאותיים הרבים מתהליך זה. ניתן לראות איך תהליך הצום נבנה במספר שלבים לאורך פרק זמן של 7 ימים, ואיך הגוף מסתגל לתהליך זה בהדרגתיות. כאשר אנחנו מתאימים את עצמנו לקצב הטבעי של הגוף, ומאפשרים לתהליכים שונים לקרות בעיתם, אז נזכה לחוות מעין ״איתחול מערכות״ וחזרה לאיזון.