ד״ר גבריאל קאזנס
פרק מהספר Spiritual Nutrition. תרגום ועריכה – יואב אגמון
כאשר השינוי באורח החיים נובע ממקום פנימי של התעוררות והתבוננות – השאיפה לאיזון היא טבעית, הדרך לריפוי היא הרמונית ומעצימה, והתודעה השקטה מוכנה לקבל אליה בברכה תפיסה צלולה יותר של בריאות אמיתית ואהבה עצמית.
מעבר לפרטים הרבים שמרכיבים את תהליך הריפוי נמצא העיקרון פשוט: האם יש לך את המוכנות לאהוב את עצמך מספיק, בשביל לרפא את עצמך ? אלו הם האנשים המצליחים לרפא את עצמם.
פרק מהספר: Spiritual Nutrition מאת ד“ר גבריאל קאזנס
תרגום ועריכה: אולגה קול ND, יואב אגמון
המחבר: ד“ר גבריאל קאזנס, בן 70, רופא כללי – M.D, מוסמך באיורוודה, הומאופתיה, דיקור וצמחים סיניים, פסיכיאטר ויועץ משפחתי. סופר ומומחה עולמי מוכר בתזונה טבעית. מנחה רוחני לאורח חיים שלם ברוח היהדות והיוגה, מקים המרכז ההתחדשות הבינלאומי ‘Tree of Life’ שבארה”ב, הנמנה על עשרת המרכזים המובילים בעולם לריפוי והתחדשות. בעל 30 שנות ניסיון עם אלפי משתתפים בסדנאות צום בישראל וברחבי העולם.
זכה לתואר “הגורו של הצום” ו-“היעד המועדף לסדנאות צום” ע“י הניו–יורק טיימס
האתר של ד”ר גבריאל קאזנס בישראל: www.treeoflife.org.il
צום מיצים מאפשר לגוף לחזור למצב של שיווי משקל ואיזון. בנוסף הוא מגביר את החיוניות של המערכות הגופניות והנפשיות שלנו. על ידי שחרור רעלים ממערכות הגוף, אנו לא רק נעשים בריאים יותר, אלא גם משחררים חסימות אנרגטיות וכך מגבירים את התנועה הכוללת של אנרגיית החיים, השמחה והחיוניות.
קיים הבדל משמעותי בין צום טיפולי לצום רוחני. על אף שגם בצום רוחני אנשים מאבדים משקל ועוברים ניקוי וטיהור ברמה הפיזית, צום רוחני מתחיל עם כוונה רוחנית ומסתיים עם חוויה עמוקה יותר של האמת של מי שאנחנו. היופי בדבר הוא ששילוב הפן הרוחני בתהליך הצום הטיפולי, מאפשר חוויה שלמה יותר של התחדשות, הבראה וטיהור. בעצם כל אדם המחפש להטיב את בריאותו בעזרת צום, יוכל לגלות מימד מהותי ומרתק, כאשר ישלב את הכוונה הרוחנית בטיפול וההבראה שלו.
- צום הוא כפי הנראה אמצעי הריפוי העתיק ביותר הידוע לאדם.
- סוקראטס, אפלטון ופיתגורס נהגו לצום באופן קבוע.
- גם משה רבינו, אליהו הנביא, הבעל שם טוב ורבי נחמן קיימו צומות ארוכים.
- ההודים צמים מתוך רצון להתאחד עם אלוהים.
- צום הוא בעצם תהליך שיחרור הרעלים הפיזיים, הרגשיים והמחשבתיים מהגוף, יותר מאשר צמצום או הפסקת האכילה.
- צום מאפשר לגוף הפיזי לפתח נטייה ויכולת לקלוט יותר אנרגיית חיים – צ‘י ופראנה, מאשר לקלוט אנרגיה ביולוגית–כימית שקיימת במזון.
- צום רוחני לא נעשה על מנת לגרום סבל לגוף, מכיון שבאופן מעשי, הגוף נעשה בריא יותר בזכות הצום.
- ביצוע חוזר ונשנה של צום הופך את הגוף לערוץ צלול יותר לקליטה של אנרגיה קוסמית אל תוך המערכת שלנו.
- קיים הבדל משמעותי בין צום לצום רוחני. צום רוחני מתחיל עם כוונה רוחנית ומסתיים עם חוויה עמוקה יותר של האמת של מי שאנחנו.
צום טיפולי
צום מאפשר לנו לחזור אל נקודת האיזון של הגוף – ה-הומאוסטאזיס. בתהליך הצום ישנה הזדמנות לחוות תהליך של Reset ואיתחול מערכות. הבסיס להצלחה הוא שיחרור רעלים והעלאת האנרגיה של הגוף. בצום אנו מפנים את האנרגיה היומית המוקדשת לעיכול לכיוון של ניקוי עצמי. כאשר התהליך נעשה באופן הרמוני ומבוקר ניתן להשיג את אפקט ה-Reset שנחווה כקפיצת מדרגה בתפקוד הכללי בתקופה שאחרי הצום. בצום מתעוררים ומופעלים גנים אנטי דלקטיים, גנים הקשורים להתחדשות הגוף וגנים נוגדי סרטן. לפיכך צום הוא כלי טיפול יוצא דופן המאפשר לגוף לצאת מ-‘בלבול’ ולחזור לרמה חדשה או גבוהה יותר של סדר והרמוניה. ישנה רשימה ארוכה של מחלות וסימפטומים שניתן לטפל בהם באמצעות צום, בכולם העיקרון הטיפולי וביצוע הצום יהיו דומים: סכרת, סרטן, לחץ דם, ניקוי רעלים, מחלת קרוהן, מחלות לב וכלי דם, כל סוגי הדלקות, בעיות עיכול ואכילה, השמנה, התמכרויות, דיכאון, מתח, לחץ נפשי, ובמקרים רבים של אי בהירות של הנפש או המחשבה. צום הוא בהחלט כלי להשגת התמקדות וכח רצון מחודשים.
צום הוא כפי הנראה אמצעי הריפוי העתיק ביותר הידוע לאדם ומשמש גם היום לטיפול ומניעה של מגוון של בעיות רפואיות. אך צום לא נעשה למטרות רפואיות בלבד.
צום הנמשך שבעה ימים לפחות על בסיס של מיצי ירקות ירוקים, היא הדרך התזונתית העוצמתית ביותר להפוך את הגוף למוליך-על של האלוהי ומהווה כלי רב עוצמה לריפוי והתפתחות רוחנית.
ההיבט המעודן והרוחני של הצום
הצום מרגיע את התנודות של המחשבה, מטהר את הגוף והתודעה בכל ההיבטים, ומנקה את ערוצי האנרגיה המעודנת שלנו – ה-מרידיאנים ע”פ הרפואה הסינית או ה-“נאדיס” באיורוודה (הרפואה ההודית). הצום אף יוצר את התנאים המקדימים להתעוררות אנרגיית הקונדליני.
צום מאפשר לגוף הפיזי להיפתח ולפתח יכולת לקלוט אנרגיית חיים – צ’י ופראנה, יותר מאשר לקלוט אנרגיה ביולוגית-כימית שקיימת במזון. על ידי האצת תהליך ההיטהרות של הגוף, הצום מאפשר לגוף הפיזי להיות למוליך טוב יותר של אנרגיית החיים והקונדליני.
מסורת היסטורית של צומות
לצום יש רקע היסטורי במנהגים הרוחניים של כל הדתות כמעט. סוקראטס, אפלטון ופילוסופים נוספים השתמשו בצום לטיהור הרוח על מנת להשיג ידיעה טובה יותר של האמת המוחלטת. סוקראטס ופלאטו נהגו לערוך צומות של עשרה ימים. המתמטיקאי הגדול פיתגורס נהג לצום במשך ארבעים יום. הצום נהוג בכל הדתות הגדולות בעולם – היהדות, הנצרות, ההינדואיזם, האיסלאם והבודהיזם, למגוון של תכליות; חרטה וחזרה בתשובה, פיוס, כפרה, כהכנה לטקס חניכה או נישואין, לציון אבל, לפיתוח כוחות קסם ולצורך היטהרות, בריאות והתפתחות רוחנית.
צום במסורת היהודית
הצומות המפורסמים ביותר במסורת היהודית הם אלו של משה רבינו ואליהו הנביא אשר צמו במשך ארבעים יום. הנביא דניאל צם כהכנה לקבלת ההתגלויות שלו. אסתר וכל היהודים בפרס צמו על מנת להינצל מהשמדה. גם החסידים הבעל שם טוב ורבי נחמן נהגו לצום באופן קבוע.
צום במסורת המזרח
בהינדואיזם, צום נעשה כמצווה דתית מתוך הרעיון של איחוד עם האל. השימוש בצום במסורת ההינדו זהה לזה שבמסורת היהודית והנוצרית בכך שהוא מסמל לחרטה וחזרה בתשובה, זמן של זיכרון וציון אירועים חשובים, ולמען הקרבה והתאחדות עם אלוהים.
צום רוחני
על אף שצום בדרך כלל נתפס כהימנעות מוחלטת מאוכל ושתיה, בהקשר רחב יותר – צום פירושו להימנע מגורמים רעילים למחשבה, לגוף ולנשמה. דרך התייחסות נוספת היא שצום הוא בעצם תהליך שיחרור הרעלים הפיזיים, הרגשיים והמחשבתיים מהגוף, יותר מאשר צמצום או הפסקת האכילה.
צום לתכלית רוחנית בדרך כלל כרוך במידה מסוימת של התרחקות והסרת אחריות מעניינים ארציים. זה יכול להיות כרוך בשקט ושתיקה מלאים ובהתבודדות במהלך הצום. אלו יכולים להוות תחיה גדולה והתחדשות לאלו מאיתנו שהפנו את מרבית האנרגיה שלהם כלפי חוץ. גנדי לדוגמא נהג להקדיש יום אחד בשבוע לשקט והתבוננות.
כמה ימים כדאי לצום ? ובאיזו תדירות ?
צום של 7-10 ימים נחשב בטוח לחלוטין ע”י מומחי צום רבים. במרפאות צום נהוג לצום עד 21 יום או יותר. בכל מקרה רצוי לצום בפיקוח רפואי ויש מקרים מסוימים בהם מומלץ לא לצום כלל כגון תת משקל, הריון וסיבוכים רפואיים מסויימים.
צום של 3 ימים יכול לתרום ברמה מסויימת לתהליך ניקוי הרעלים, עם זאת אצל רוב האנשים שלושת הימים הראשונם מהווים נקודת מעבר בתפקוד המטבולי ולכן התוצאות המשמעותיות יותר מושגות לאחר שלושה ימים. בצום הרוחני של עץ החיים אנו מקפידים על 7 יממות שלמות כתהליך שלם של איזון. אנו מזהים שרוב האנשים נכנסים לשיחרור הרעלים המשמעותי רק ביום 3 או 4, ובהתאם, ימים 5,6 הם הימים שרוב האנשים יחוו צלילות וקלילות שהם הבסיס לטרנספורמציה הרוחנית שניתן להשיג באמצעות צום.
לאחר הימים הראשונים של הצום, התיאבון בדרך כלל דועך וההתקשרות לאוכל פוחתת, מה שמשחרר את התודעה לתת יותר אנרגיה ותשומת לב למודעות של ההויה שלנו, מאשר לתיאבון. בזמן שאנו צמים, הקשר ההדוק בין אינסטינקט ותשוקות הגוף נחלש, מה שמאפשר לנו להיות חופשיים מהתשוקות הפיזיות של הגוף. במצב זה של ויתור, לתודעה יש חופש להתמזג עם מצבים גבוהים יותר של קשר עם האלוהי. הצום לא נעשה על מנת לגרום סבל לגוף, מכיון שבאופן מעשי, הגוף נעשה בריא יותר בזכות הצום. הצום נעשה מכיון שעד שאנו משיגים רמה מסוימת של קשר רוחני, התשוקות של הגוף והתודעה הן בדרך כלל חזקות יותר מהתשוקה לקשר עם האלוהי. ככל שאנו יכולים לחוות את עצמנו חופשיים מהתשוקות הגופניות האלו במהלך צום, קל יותר לחוות את החופש הזה מחוץ לצום בחיי היומיום. כך יכולה חווית צום מיצים להפוך לאירוע משנה חיים הפותח בפנינו דלתות חדשות הראיית העולם ובאורח חיינו.
על-ידי ביצוע חוזר ונשנה של צומות, אנו נעשים פתוחים לערוצים צלולים יותר לקליטה של אנרגיה קוסמית אל תוך המערכת שלנו ומגבירים את הרגישות שלנו לתנועה של הקונדליני. ככל שאנו באים במגע עם התחושה של הכח האלוהי הזה, כך זה נהיה קל יותר לקבל מוטיבציה לחיות באורח חיים שימשיך ויגביר את ההתפתחות שלו.
צום טיפולי וצום רוחני
קיים הבדל משמעותי בין צום טיפולי לצום רוחני. על אף שגם בצום רוחני אנשים מאבדים משקל ועוברים ניקוי וטיהור ברמה הפיזית, צום רוחני מתחיל עם כוונה רוחנית ומסתיים עם חוויה עמוקה יותר של האמת של מי שאנחנו. היופי בדבר הוא ששילוב הפן הרוחני בתהליך הצום הטיפולי, מאפשר חוויה שלמה יותר של התחדשות, הבראה וטיהור. בעצם כל אדם המחפש להטיב את בריאותו בעזרת צום, יוכל לגלות מימד מהותי ומרתק, כאשר ישלב את הכוונה הרוחנית בטיפול וההבראה שלו.